ליאור שליין (מעריב): מה שזיהיתי אצל אמסלם הוא אומץ. אומץ אמיתי, טהור, שורשי

הרב אמסלם: לפני שהגעתי לכנסת הייתי רב קהילה,? ובקהילה שלי היו אנשים מכל הסוגים: ימנים, שמאלנים, דתיים ולא דתיים, ואני תמיד הסתדרתי טוב עם כולם. הסיפור שלי הוא סיפור של גשר. אני אומר: אנחנו צריכים ליצור את הגשר בין העולמות שלנו, והגשר מטרתו היא לא לשנות. אני לא רוצה לשנות את החרדי ולעשות אותו לפחות חרדי, ולהפך – אני לא רוצה לשנות את החילוני. אני רוצה ליצור גשר ביניהם. אני מרגיש שככה צריכה להראות היהדות

קמפיין

ליאור שליין: גיליתי מפלגה שמדברת על שוויון בנטל, פירוק השיטה הישנה של בני הישיבות שחיים על חשבון המדינה, מהפכה מוחלטת ברבנות ובהליכי הגיור, הכנסת לימודי הליבה למערכת החינוך החרדית, מלחמה באפליה העדתית ואיחוי הקרע בין שני המגזרים שנלחמו יותר מדי זה בזה מאז קום המדינה. והכי משונה שאת כל זה הבטיח לעשות לא אחר מאשר רב חרדי. לא איש מרצ, רב אורתודוקסי חרדי. זה היה נשמע הזוי מכדי להיות אמיתי. אז הגעתי לכאן, לתוך הקסבה של ש“ס ברחוב הקבלן, ובתוך פחות מעשר דקות הבנתי שזה אמיתי. זה קורה כאן ועכשיו. הרב לא היה יותר מדי נחמד אליי, ולא הרגשתי שהוא מנסה לזייף נחמדות כמו שנוהגים לעשות כמעט תמיד מרואיינים שבאופן טבעי חפצים בחיבתך.? הוא לא הקרין שום זיוף ולא הרגשתי ממנו שום ניסיון להתחבב בצורה מלאכותית.

הרב אמסלם: יש הרבה תלמידי ישיבה שנמצאים במסגרת אבל עושים דברים אחרים. ומה שעצוב הוא שאין להם ברירה. לא נתנו להם ברירה. פשוט אמרו להם: זה מה יש, אתם צריכים להיכנס למסלול הזה בישיבה, בין אם אתה מתאימים לזה או לא. ואז יוצא שיש אנשים שנמצאים שם גם כשאין להם חשק והם לא משיגים תוצאה טובה. למה? למה לעשות להם עוול? בזה לא אשם הציבור החרדי. הציבור החרדי נמצא בסיטואציה בעל כורחו. התלמיד שנמצא בישיבה והציבור החילוני מאשים אותו – הוא לא הכתובת

מה שורש הבעיה בש“ס. אתה יכול לסכם במשפט?
“דיקטטורה שלא מסוגלת לסבול אדם עצמאי בדעותיו?.“?

ואם ש“ס היא דיקטטורה, מי הדיקטטור הראשי?
“הגרזן הוא הרב עובדיה יוסף ומי שמחזיק את הגרזן מתחלף. לפני שנתיים זה היה אלי ישי, שהשתמש בגרזן הזה נגדי, והיום הגרזן הונף נגדו, ומחר, אם אריה דרעי לא יספק את הסחורה, גם עליו יורידו את הגרזן. אבל ידוע שהאדם החזק בש“ס הוא בכלל אישה, כלתו של הרב עובדיה יוסף, יהודית יוסף. מי החליט להחזיר את דרעי? היא. עד שהיא לא החליטה להוריד את הווטו מאריה דרעי הוא לא הצליח לחדור את הבונקר?.“?

הרב אמסלם בריאיון לישראל היום: מאשימים אותי שאני מכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ, אבל כביסה מוכרחים לכבס באיזשהו מקום. בבית או בחוץ. אני האמנתי שאפשר לכבס בפנים, אבל לא רצו לשמוע

הרב אמסלם מדליק נרות במספרה של אבי פדידה

אני כאן כדי לפקוח לציבור החרדי את העיניים. להגיד לו: אתם רוצים להמשיך להיות ספרדים־ליטאים, חיים בעוני – תלכו עם דרעי. הוא הרי טייקון. לפני 30 שנה הוא חי בקרוואן עלוב במעלה עמוס. היום תראו איך הוא חי. על חשבון מי? על חשבון אותו ספרדי מסכן שהולך אחריהם.

“אני מציע מודל אחר: של חרדי שגם לומד תורה, גם מקיים מצוות וגם חי חיים טובים. אתם רוצים, תקשיבו לי. זה אפילו לא לי. תקשיבו לרבנים הווירטואליים שלכם. אלה מהעבר, מהתרבות שממנה באתם. לחילוני חשוב שנטל המס יתחלק אחרת, שנטל השירות הצבאי יתחלק. אבל החרדי הוא קודם כל נטל על עצמו. למה אתה דן את עצמך לחיי מצוקה? למה הבן שלך גדל לקחת דבר במירמה? כי הוא צעיר, ואין לו.

“בעולם החרדי יש תהליכים של הקצנה. לא סתם ראינו ‘נשות טליבאן’ מסתובבות כמו חלליות באמצע הרחוב, לבושות מכף רגל עד ראש. צריך לעצור את זה. אני מקווה שהתפיסה הזו שלי, ביחד עם כוח פוליטי שאני מקווה שיהיה לי, ישתלבו על מנת שאוכל לעשות דברים טובים.

“אם אני אכנס לכנסת, יתחיל מוצר שהוא כלל ישראלי. מפלגה שמסוגלת לגשר בין חילונים לחרדים בכל נושא. לא אוכל לספק את כל הדרישות של העולם החילוני, אני גם לא מתיימר. אני לא רב מחמד ולא סופרמרקט של פתרונות. אני איש של פשרה. אני גאה על כך שאני יודע לעשות את זה לפי ההלכה, ולא מגבב שטויות. זו הבשורה שלי”.

 

יצא הספר: בשם התבונה – שיחות עם הרב אמסלם / ארי איתן, הוצאת ידיעות ספרים

“החיים שלי היו יכולים להיות נוחים יותר אלמלא הייתי מכריז על מהפכה, ואלמלא הייתי מתבטא באמירות ברורות – אבל מה אעשה ובעצמותי בוערת אש שאינה מאפשרת לי להתרחק מהזירה ולהניח למציאות להמשיך להסתאב?!” (הרב חיים אמסלם, מתוך הספר).

באומץ לב נדיר, בשפה בהירה וקולחת ובעיקר ביושר אינטלקטואלי יחיד במינו, יוצא חבר הכנסת הרב חיים אמסלם נגד החברה שממנה בא ומתאר את השבר האידיאולוגי ואת שלל הנסיבות שהובילו אותו לצאת לדרך חדשה-ישנה שאותה הוא פורש בספר זה.הרב חיים אמסלם – רב חרדי ומחברם של ספרים תורניים רבים, ואיש שהיה עד לא מזמן חבר כנסת מטעם תנועת ש”ס ומקורב ומוערך על ידי הרב עובדיה יוסף, חושף בספר מאגר עשיר של פרטים וסודות מפתיעים, לצד הגות חברתית, דתית ופוליטית מקורית.

בשם התבונה הוא מסע מרתק לעולמו ולמחשבותיו של אדם שהתייצב בתעוזה נגד הזרם, ושחט פרות קדושות שטופחו במשך שנים באמצעות שטיפת-מוח ועסקונה כוחנית. הוא מאפשר הבנה מקיפה ומאתגרת של הנעשה כיום בחברה החרדית ושל מה שעשוי לקרות בה בעתיד, ומעניק תיאור ראשון מסוגו של המתרחש בחצרו של הרב עובדיה יוסף ובתנועת ש”ס.בין הנושאים הנידונים בספר: שותפות הציבור החרדי בנטל הצבאי והכלכלי; לימודי ליבה בחינוך החרדי; ההקצנה הדתית; מי הם בעלי הבית של המגזר החרדי; גיור; חרדים וציונות; עשרת פשעי ש”ס ועוד.

ארי איתן הוא סופר, פעיל חברתי ודוקטורנט למשפטים. ספרו האחרון ידיד נפש זכה לשבחים רבים, ואף הוגדר כ”אחד הרומנים החשובים והטובים ביותר שהופיעו בעברית” (מנחם בן, מעריב,